Page 15 - INSS 2019-2020
P. 15

‫במסגרת תחרות זו‪" ,‬הסדר הבינלאומי הליברלי" ‪ -‬כפי שהתקיים מאז מלחמת העולם השנייה בהובלת ארצות הברית ‪ -‬מאותגר‬
‫ונשחק בהדרגה‪ ,‬בעיקר על ידי סין ורוסיה‪ ,‬אך גם על ידי ממשל טראמפ‪ .‬בד בבד מנסות מדינות רבות לרכז מחדש בידיהן את‬
‫השליטה הריבונית וההובלה בתחומים ש"הופקעו" מהן כחלק מתהליכי הגלובליזציה‪ .‬המערכת הבינלאומית הנוכחית מפולגת‬
‫ומקוטבת‪ ,‬וברחבי העולם מתבססים יותר ויותר מנהיגים פופוליסטים המקדמים מדיניות של בדלנות‪ ,‬הסתגרות לאומית‪ ,‬מאבק‬
‫בגלובליזציה ושחיקה בנורמות ליברליות‪ .‬לתהליכים אלו השפעה ישירה על מגבלות תפקוד‪ ,‬קשב ונכונות להשקיע משאבים במשימות‬
‫בינלאומיות‪ .‬הסכמים שהושגו בעבר נפתחים ומופרים (אקלים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬בקרת נשק‪ ,‬סכסוכים)‪ ,‬והנכונות הפוחתת לשיתוף פעולה‬
‫מקשה על ההתמודדות עם בעיות קיימות וחדשות ועם אתגרים חוצי גבולות‪ .‬ברקע צפויה ככל הנראה האטה בכלכלה העולמית‬
‫וייתכן אף משבר כלכלי‪ ,‬בין היתר בשל תחרות גוברת שמסלימה ליריבות‪ ,‬המתבטאת לא רק ב"מלחמת הסחר" בין ארצות הברית‬

                                                                                     ‫לסין‪ ,‬אלא גם בין שותפות סחר וכלכלה אחרות‪.‬‬
‫הפילוג והקיטוב ברמה הגלובלית מושפעים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מאתגרי הפנים הגדולים העומדים בפני כל אחת מארבע המעצמות‪ :‬ארצות‬
‫הברית נכנסת לשנת בחירות סוערת (בצל תהליך ההדחה של הנשיא טראמפ)‪ ,‬שתחריף מגמות קיימות של קיטוב‪ ,‬הפכפכות‬
‫מדינית ובדלנות החותרת לצמצום ההשקעה בזירת החוץ‪ ,‬למעט לצרכים פוליטיים קצרי טווח; סין מתמודדת עם האטה בצמיחה‬
‫ועם אתגרי יציבות מבית‪ ,‬ומפנה את משאביה מצד אחד להידוק שליטתה בזירה הפנימית‪ ,‬במקביל להמשך התעצמות טכנולוגית‬
‫וכלכלית‪ ,‬ומצד שני לאסרטיביות גוברת ולהרחבת ההשפעה בזירת החוץ; ברוסיה‪ ,‬אתגרי הפנים ועייפות הציבור מהרפתקאות‬
‫בינלאומיות מחזקים בקרמלין את אלה המבקשים למצות תהליכי הסדרה מול המערב‪ ,‬תוך שימוש במשברים כמו אוקראינה‬
‫וסוריה כקלפי מיקוח; ובאירופה מתערערת היציבות בשל אתגרי פנים (הרחבת הפערים הכלכליים באוכלוסייה‪ ,‬פליטוּת והגירה‪,‬‬
‫התחזקות קיצונים מימין ומשמאל והוויכוח המחריף בין תומכי האיחוד למצדדי הלאומיות‪ ,‬שמשבר הברקזיט הוא סמלו המובהק)‪.‬‬
‫זאת לצד השתנות מאזן הכוחות הפנים‪-‬אירופי (סוף עידן מרקל והתחזקות מעמדו של מקרון) והתגברות השיח על הצורך להפחית‬

                                  ‫את התלות הביטחונית והכלכלית בארצות הברית ולבסס יכולות עצמאיות‪ ,‬כולל בתחום ההגנה‪.‬‬

                                                                 ‫הנשיאים טראמפ‪ ,‬פוטין ושי‪ .‬בדלנות‪ ,‬הסתגרות לאומית‪ ,‬מאבק בגלובליזציה ושחיקה בנורמות ליברליות‪.‬‬

                                                                 ‫המזרח התיכון בראי המעצמות‬

‫ככלל‪ ,‬המזרח התיכון נמצא בירידה בסדר העדיפויות של השחקנים הבינלאומיים בשל אילוצי זירות הפנים‪ ,‬החשש מהסתבכות‬
‫צבאית‪ ,‬ובעיקר המשך עליית חשיבותה של מזרח אסיה‪ .‬לפיכך נתפס האזור בעיקר כמרחב לגידור סיכונים או לניצול הזדמנויות‬
‫מקומיות‪ .‬נכונותה של ארצות הברית להשקיע במרחב בהיבט צבאי ומדיני פוחתת‪ ,‬בד בבד עם עצמאותה האנרגטית העולה‪ ,‬בעוד‬
‫עניינה של סין באזור מתמקד בעיקר בתחום הכלכלי‪ .‬החללים שנוצרים בעקבות הנסיגה האמריקאית ההדרגתית ‪ -‬כגון הוצאת‬
‫הכוחות מצפון‪-‬מזרח סוריה‪ ,‬האפשרות לצמצום כוחות בעיראק‪ ,‬ואפילו המגעים עם הטליבאן באפגניסטן ‪ -‬מתמלאים באופן חלקי‬

    ‫על ידי רוסיה (במפרץ‪ ,‬בסוריה‪ ,‬בלוב ובטורקיה) ואירופה (בפעילות הדיפלומטית מול איראן ובאבטחת השיט במפרץ)‪.‬‬

‫המערכת הבינלאומית ‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20