Page 20 - INSS 2019-2020

‫המאבק בתוך המדינות‬

‫המרחב השני של המאבק האזורי הוא בתוך המדינות‪ ,‬בין השלטון לבין הציבור‪ .‬בבסיס מאבק זה עומדות בעיות היסוד האזוריות‪,‬‬
‫שלמעשה הוחמרו מאז תחילת הטלטלה בשנת ‪ - 2011‬פערי משילות ותפקוד‪ ,‬אבטלה‪ ,‬שחיתות‪ ,‬חוסר שיוויון והתלות בנפט ובסיוע‬
‫חיצוני‪ .‬בעיות אלו מאפיינות את רוב המדינות‪ ,‬לצד סכסוכי זהות המשתקפים בדיכוי מיעוטים‪ ,‬המתחים בין סונים לשיעים‪ ,‬ובמקרים‬
‫מסוימים עימותים בין שבטים‪ .‬בשנה האחרונה התלהט המרחב הפנימי בצורה ניכרת כאשר פרצו מחאות נרחבות בסודאן‪ ,‬באלג'יריה‪,‬‬

‫במצרים‪ ,‬בעיראק‪ ,‬בלבנון ואף באיראן‪.‬‬

‫המאפיין העיקרי ‪ -‬חוסר יציבות‬

‫כתוצאה מהמאבק האזורי מתמודדות מדינות המזרח התיכון עם חוסר יציבות‪ .‬בצד אחד של הקשת אפשר להצביע על מדינות‬
‫שעדיין נמצאות במצב של מלחמה פנימית ‪ -‬תימן‪ ,‬לוב וסוריה‪ .‬בקצה השני אפשר להצביע על מדינות שהן יציבות יחסית‪ ,‬גם אם‬
‫יציבותן שברירית‪ .‬מדובר בירדן‪ ,‬מרוקו‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬מדינות המפרץ וטורקיה‪ .‬בין לבין נמצאות המדינות שבהן התעוררו מחאות אזרחיות‬
‫בתגובה לבעיות היסוד הנמשכות‪ ,‬כולל סודאן‪ ,‬אלג׳יריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬עיראק‪ ,‬לבנון ואיראן‪ .‬ההפגנות בעיראק ובלבנון ראויות לציון‬
‫במיוחד‪ ,‬בהיעדרה של הפוליטיקה העדתית וברגש האנטי‪-‬איראני בקרב חלק ניכר מהמפגינים‪ .‬חיסול סולימאני מעורר בעיראק‬

‫גם רגשות אנטי אמריקאים‪.‬‬
‫תוצאה נוספת של המאבק ניכרת בתופעה המתמשכת של הריבונות המוגבלת בחלק גדול מהמדינות‪ .‬מדינת הלאום‪ ,‬שרבים‬
‫הספידו אותה‪ ,‬הצליחה לשרוד כיחידה טריטוריאלית וכרעיון מסדר עיקרי במזרח התיכון‪ .‬גם גבולות המדינות שנקבעו בהסכמי‬
‫סייקס‪-‬פיקו שרדו‪ ,‬אבל הריבונות בחלק גדול מהמדינות היא מוגבלת ‪ -‬יש בהן נוכחות של כוחות זרים (מעצמתיים‪ ,‬מיליציות וארגוני‬

‫טרור)‪ .‬לבנון‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬תימן ולוב הן דוגמאות מובהקות לבעיית הריבונות המוגבלת‪.‬‬
‫ברקע המאבק שאפיין את האזור לאורך שנת ‪ ,2019‬ארצות הברית המשיכה לצמצם את מעורבותה באזור (עד לחיסול סולימאני)‬
‫וההשפעה הרוסית התעצמה‪ .‬הציר השיעי הרדיקלי מקיים שיתוף פעולה עם הרוסים בתחומים נרחבים; והגם שהמדינות הסוניות‬

‫רובן ככולן הן בעלות ברית או שותפות של ארצות הברית‪ ,‬גם הן מחזקות את קשריהן עם רוסיה‪.‬‬

‫הסכסוך עם ישראל‬

‫ישראל מיצבה את עמדתה כשחקנית מובילה המגבילה את השפעת הציר הרדיקלי‪-‬שיעי ומקיימת שיתופי פעולה הולכים ומתפתחים‬
‫עם המדינות הסוניות הפרגמטיות‪ .‬הסכסוך עם ישראל עודנו נוכח בתודעת הציבור במדינות האזור‪ ,‬אך אינו מהווה סוגיה מרכזית‬
‫ביחסם של המשטרים ברוב המדינות‪ .‬הסוגיה הפלסטינית כמעט לא נמצאת בסדר היום האזורי‪ ,‬גם אחרי היוזמות האמריקאיות‬
‫שניסו להביא למעורבות משמעותית יותר של המדינות הערביות‪ .‬אולם‪ ,‬פריצה של "תקרת הזכוכית" בשיתופי הפעולה עם המדינות‬

‫הסוניות הפרגמטיות מותנית בהתקדמות בפתרון הסכסוך‪.‬‬

‫המלצות למדיניות הישראלית‬

‫יש לשקם את היחסים עם ירדן‪ ,‬שהגיעו למשבר עמוק‪ ,‬תוך חידוש הדיאלוג בדרג המדיני הבכיר ביותר במטרה ללבן את כלל‬
‫הסוגיות שבין המדינות‪ .‬בנסיבות האזוריות הנוכחיות‪ ,‬על ישראל להיערך להתמודדות עם ההשפעה האיראנית בעיקר באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬בהתבסס על תמיכה אמריקאית ועל שותפות (מוגבלת בהשפעתה) של המדינות הסוניות הפרגמטיות‪ .‬בד בבד נכון‬
‫לחזק את שיתופי הפעולה עם ירדן ומצרים‪ ,‬בעיקר בהיבטים כלכליים ובסוגיות של אנרגיה ולוחמה בטרור‪ .‬יש להיערך לאפשרות‬
‫הגוברת שמדינות המפרץ ישקיעו עוד באמצעי לחימה מתקדמים (אמריקאיים וגם רוסיים)‪ ,‬ואף יבחנו נתיבי התגרענות‪.‬‬
‫יש להיערך להתגברות המתיחות במזרח הים התיכון ולנסח את גבולות התמיכה הישראלית בקפריסין‪ .‬באשר לטורקיה‪ ,‬יש‬
‫להמשיך להגביל את פעילותה בירושלים ומול ערביי ישראל‪ ,‬ולהמשיך לכוון את הזרקור אל פעילות חמאס משטח טורקיה‪.‬‬

‫‪ 20‬הערכה אסטרטגית לישראל ‪2020-2019‬‬