Page 11 - INSS 2019-2020
P. 11

‫ההמלצות העיקריות של הפרק הן‪ :‬לסכם ולתקצב תוכנית רב‪-‬שנתית לצה"ל; להיערך למלחמה רב‪-‬זירתית כתרחיש ייחוס עיקרי;‬
‫לסגור פערי ציפיות בציבור באשר למאפייניה של המלחמה‪ ,‬למחיריה ולתוצאותיה האפשרויות; להמשיך ולשכלל‪ ,‬גם כחלק‬
‫מהתכנית הרב‪-‬שנתית אך גם בהסתכלות לאומית שלמה‪ ,‬את הדיון על הכרעה וניצחון בעידן הנוכחי‪ .‬זאת‪ ,‬תוך מיצוי ושילוב‬

                                                                                                               ‫טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬

                                                                              ‫דינמיקת הסלמה‬

‫האם שני צדדים שאינם רוצים בהסלמה יכולים להיגרר בכל זאת לעימות רחב ואף למלחמה? לכאורה‪ ,‬הסבירות לכך היא נמוכה‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬התופעה של דינמיקת הסלמה לא מתוכננת היא תופעה היסטורית מוכרת שהובילה גם לחלק ממלחמות ישראל (לאחרונה‬
‫למבצע "צוק איתן")‪ .‬הסלמה לא מתוכננת יכולה להתרחש עקב טעויות של שני הצדדים בהערכת האויב‪ ,‬בזיהוי לא נכון של "סף‬
‫ההסלמה" ועקב הטיות תפיסתיות בתהליכי קבלת ההחלטות‪ .‬לאלו מצטרף הקושי ההולך וגובר להבחין בין פעולות התקפיות‬
‫להגנתיות והדילמה של "להפעיל או לאבד" נכסים חיוניים‪ .‬האופי המעגלי של פעולה‪ ,‬תגובה ותגובת נגד עלול להביא להסלמה‬
‫כזאת‪ ,‬גם אם היא מנוגדת למדיניות ואפילו לאינטרסים של שני הצדדים‪ .‬דינמיקה כזאת יכולה להתרחש בשנת ‪ 2020‬גם בזירה‬

                                                                                                        ‫הצפונית וגם מול רצועת עזה‪.‬‬

                                                                                       ‫סיכום‬

‫מקובל להניח שההרתעה הישראלית מפני עימות רחב היקף ומלחמה עודנה יציבה‪ .‬ואכן‪ ,‬כל המדינות והארגונים בסביבתה של‬
‫ישראל מודעים היטב לעוצמתה ולנזק שייגרם להם כתוצאה מעימות כזה‪ .‬לכן‪ ,‬הם מעדיפים להימנע מעימות רחב היקף עם ישראל‬

                                                                                                                    ‫ובוודאי ממלחמה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬כמה גורמים מובילים לאפשרות שעימות כזה יכול להתרחש בכל זאת בשנת ‪ :2020‬מוטיבציות בעייתיות של כמה מגורמי‬
‫הכוח ("פרויקט הדיוק" של חזבאללה‪ ,‬ההתבססות האיראנית בזירות השונות ומאמצי חמאס לכפות על ישראל הסדרה בתנאיו)‬
‫מובילות את ישראל לפעולות סיכול ותגובה העלולות להוביל להסלמה; התגברות הסיכונים של מתכונת הפעולה הישראלית הנוכחית‬
‫במערכה שבין המלחמות (מב"מ) ושינוי במדיניות התגובה של איראן וגורמים נוספים לפעולות הישראליות (ובנוסף ‪ -‬אפשרות‬
‫לתגובה איראנית על חיסול סולימאני); וההתרחקות מהעימותים בשנת ‪( 2006‬בלבנון) ובשנת ‪( 2014‬בעזה) המובילה‪ ,‬באופן טבעי‪,‬‬

                                                                                                    ‫להתערערות הגורמים המרסנים‪.‬‬

‫בנוסף לאיומים שתוארו כאן‪ ,‬על ישראל להתמודד גם עם אתגרי השפעה זרה על התהליכים הפוליטיים; עם הקושי לברר את‬
‫המציאות‪ ,‬להבין אותה ולקבל החלטות בעידן של "פוסט אמת" ו"פייק ניוז"; ועם הצורך להגן על ההון הרוחני והטכנולוגי שלה מפני‬

                                                                       ‫יצוא בלתי מבוקר ועל נכסיה האסטרטגיים מפני שליטה זרה‪.‬‬

‫ישראל מתמודדת אפוא עם ריבוי זירות פעילות ועם שורה של סוגיות אסטרטגיות ואופרטיביות מאתגרות‪ .‬הפער העיקרי העולה‬
‫מההערכה האסטרטגית הוא הצורך באסטרטגיה ישראלית עדכנית‪ ,‬כוללת ורלוונטית לעת הנוכחית שתאפשר סיכול של איומים‬
‫קיימים ומתהווים ללא הסלמה לעימות רחב היקף ולמלחמה‪ .‬שבעת פרקי ההערכה‪ ,‬שנכתבו על ידי חוקרי המכון‪ ,‬מתארים את‬
‫תמונת המצב המורכבת בזירות השונות וכוללים המלצות לדרכי הפעולה הנכונות לישראל‪ .‬בפרק האחרון של ההערכה מסכם‬
‫ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי‪ ,‬אלוף (מיל‪ ).‬עמוס ידלין‪ ,‬את הערכת המכון לשנת ‪ ,2020‬ומפרט שורה של המלצות שמימושן‬
‫יכול לאפשר לישראל להתמודד עם התמונה המורכבת‪ ,‬לעצב את הסביבה שבה היא פועלת ולחזק את חוסנה הפנימי‪ ,‬כדי שתוכל‬

                                                                                              ‫לממש את יעדי הביטחון הלאומי שלה‪.‬‬

                                       ‫ביטחון לאומי‪" ,‬פייק ניוז" והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי‬

‫מקובל להניח שאנחנו נמצאים בעידן של "פוסט‪-‬אמת" ושל "פייק ניוז" שבו לאמונות‪ ,‬לדעות ולרגשות יש השפעה רבה יותר‬
‫מאשר לעובדות‪ .‬בעידן הזה קל גם להפיץ שקרים‪ ,‬עיוותים‪ ,‬טעויות‪ ,‬ספינים ותיאוריות קונספירציה‪ .‬מנגנוני קבלת ההחלטות ברמת‬
‫הביטחון הלאומי אינם חסינים בפני תופעות אלו וצריכים כיום להתמודד עם קושי הולך וגובר לברר את המציאות‪ ,‬להבין אותה ולקבל‬
‫על בסיסה החלטות נכונות‪ .‬קושי זה אינו תוצר של גורם אחד‪ ,‬אלא נובע מצירוף בעייתי של גורמים הנוגעים לשינויים פוליטיים‪,‬‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬תרבותיים ורעיוניים המאפיינים את התקופה הנוכחית‪ .‬שינויים אלו גם הופכים את הקרב על התודעה‪ ,‬הן של‬

                                            ‫מקבלי ההחלטות והן של הציבור הרחב‪ ,‬למרכיב מרכזי של עימותים צבאיים ומדיניים‪.‬‬

‫תמצית ההערכה האסטרטגית ‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16