Page 7 - INSS 2019-2020
P. 7

‫האתגר המרכזי לישראל מול‬    ‫השנה החולפת עמדה בסימן של נחישות ותעוזה איראנית גוברות‪ ,‬הן בתחום‬
‫איראן לשנה הקרובה הוא‬      ‫הגרעין והן בפעילותה האזורית‪ ,‬תוך כדי החרפה בעימות עם ארצות הברית‪.‬‬
‫לגבש אסטרטגיית התמודדות‬    ‫בשנה הראשונה מאז יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין (במאי ‪ )2018‬עוד‬
‫שתאפשר הפעלת כוח בזירות‬    ‫עמדה איראן במחויבויות הנובעות מההסכם‪ ,‬אך בשנת ‪ 2019‬השתנתה מדיניותה‬
‫שונות ובממדים שונים‪ ,‬מבלי‬  ‫והיא החלה לכרסם (בהדרגה ובזהירות) במחויבויות אלו‪ .‬במקביל ביצעה איראן‬
‫להוביל לעימות רחב‪-‬היקף‬     ‫מהלכים צבאיים מתריסים במזרח התיכון‪ :‬נגד בעלות בריתה של ארצות הברית‪,‬‬
                           ‫ובראשם ההתקפה באמצעות נשק מדויק על מתקני הנפט בערב הסעודית; אך גם‬
      ‫עם איראן וחזבאללה‬    ‫נגד ארצות הברית עצמה‪ ,‬כאשר הפילה כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) אמריקאי‬
                           ‫שטס מעל דרום איראן והכווינה את שלוחיה בעיראק לפגוע בבסיסים אמריקאים‬
                           ‫ולהסתער על השגרירות האמריקאית בבגדאד‪ .‬מאז שנת ‪ 2018‬מצויות גם איראן‬

                                ‫וישראל בעימות ישיר אך מתוחם‪ ,‬שכלל גם השנה נפגעים איראנים בסוריה‪.‬‬

                                                  ‫במקביל‪ ,‬נמשכה פעילות ההתבססות האיראנית בסוריה‪ ,‬בעיראק‪ ,‬בלבנון ובתימן‬
                                                  ‫‪ -‬במטרה להעמיק את השפעתה‪ ,‬לצמצם את ההשפעה האמריקאית ולייצר בסיסי‬
‫פעולה פוטנציאליים לפגיעה בישראל ובערב הסעודית‪ .‬איראן נשענת לצורך פעילות זו על גורמים מקומיים המאפשרים לה חופש‬
‫פעולה (לא רק צבאי) ‪ -‬בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון והמשטר הסורי‪ ,‬וכן המיליציות השיעיות הפרו‪-‬איראניות בסוריה ובעיראק‬
‫והחות'ים בתימן‪ .‬גם בזירה הפלסטינית נמשכת התמיכה האיראנית בג'האד האסלאמי ובחמאס‪ ,‬המתבטאת במימון ובהעברת‬

                                                                          ‫ידע טכנולוגי לייצור רקטות‪ ,‬טילים ואמצעי לחימה נוספים‪.‬‬

‫לאחר חיסול סולימאני‪ ,‬איראן בוחנת את אפשרויות התגובה שלה לפעולה האמריקאית‪ ,‬בהעדרו של סולימאני שריכז בעבר את‬
‫תהליכי החשיבה והתכנון של מבצעים מעין אלו בזירה האזורית‪ .‬לפי שעה מוקדם עדיין להעריך מה תהיה ההשפעה של חיסול‬
‫סולימאני‪ ,‬שהוביל את מערכת הקשרים של איראן עם שלוחיה באזור‪ ,‬על הנחישות והתעוזה האיראניות כפי שהשתקפו בחודשים‬

                                           ‫האחרונים וכן על ביסוס יכולות הפעולה נגד ישראל ופרויקט דיוק הטילים של חזבאללה‪.‬‬

‫בסוגיית הגרעין מצויים כל הצדדים המעורבים במבוי סתום‪ :‬לארצות הברית אין אסטרטגיה ארוכת טווח מעבר להמשך הסנקציות‬
‫הכלכליות וחתירה לעסקה שמאפייניה לא הוגדרו; האירופים חוששים מהסלמה ומעדיפים להגדיר את צעדי ההתרסה של איראן‬
‫כמינוריים; ואילו האיראנים עצמם אינם מתכוונים לחזור למשא ומתן אם דרישותיהם בתחום הסנקציות לא ייענו‪ ,‬והם ממשיכים‬
‫להתקדם בפרויקט הגרעין‪ .‬המשמעות העיקרית מבחינת ישראל לשנת ‪ 2020‬היא קיצור משך הזמן שיידרש לאיראן להגיע לנשק‬
‫גרעיני‪ ,‬אם תחליט על כך‪ .‬מצבו הפוליטי של טראמפ ומאפייני התנהלותו בשנת הבחירות מציבים לישראל סיכון נוסף הקשור‬
‫באפשרות לפריצת דרך במשא ומתן על הסכם גרעין חדש שיוצג לכאורה כהסכם משופר‪ ,‬אך יותיר אינטרסים חיוניים של ישראל‬

                                         ‫ללא מענה‪ .‬עם זאת‪ ,‬סבירותה של התפתחות זאת פחתה כנראה לנוכח חיסול סולימאני‪.‬‬

‫לצד המשך המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬על פי מספר מדדים מסתמן תהליך של התייצבות והסתגלות של המשק האיראני למשטר‬
‫הסנקציות‪ .‬אולם נתונים מקרו‪-‬כלכליים אלה אין בהם כדי לשפר את חייהם של האזרחים שיצאו בנובמבר האחרון למחאה ציבורית‬
‫רחבת‪-‬היקף ואלימה‪ ,‬שהתמקדה בסוגיה הכלכלית ובמיאוס מהמשטר‪ .‬כבעבר‪ ,‬גם הפעם הצליח המשטר לדכא את המחאה תוך‬

                                                   ‫שימוש באמצעי דיכוי וגביית מחיר דמים כבד (מאות הרוגים) ומעצרים נרחבים‪.‬‬

‫האתגר המרכזי לישראל מול איראן לשנה הקרובה הוא לגבש אסטרטגיית התמודדות שתאפשר להרחיקה מתכנית הגרעין ולהסיג‬
‫את התבססותה הצבאית באמצעות הפעלת כוח בזירות שונות ובממדים שונים‪ .‬זאת‪ ,‬מבלי להוביל לעימות רחב היקף עם איראן‬
‫או למלחמה בלבנון‪ ,‬ובכל מקרה בתיאום עם ארצות הברית‪ .‬בד בבד צריכה ישראל לבנות אופציה אמינה להפעלת כוח ישירה‬
‫באיראן ולגבש הבנות עם ארצות הברית לגבי שלושה תרחישים בעייתיים‪ :‬הראשון ‪ -‬פתיחת משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן‪,‬‬
‫שסיומו עלול להותיר את האחרונה עם יכולת העשרת אורניום; השני ‪ -‬הסלמה צבאית בין ישראל לאיראן; והשלישי ‪ -‬התקדמות‬
‫בתוכנית הגרעין האיראנית‪ ,‬תוך המשך אגירת חומר ברמות העשרה גבוהות יותר‪ ,‬שיובילו לקיצור זמן הפריצה הפוטנציאלי לחומר‬
‫בקיע ולנשק גרעיני‪ .‬בשלוש סוגיות מרכזיות אלה עלול להיווצר פער בין האינטרסים של ישראל לבין אלו של ארצות הברית‪ ,‬ושל‬

                                                                                                          ‫הנשיא טראמפ באופן אישי‪.‬‬

                                                       ‫הזירה הצפונית‪ :‬לקראת עימות רחב‪-‬היקף‬

‫הפרק הרביעי עוסק בזירה הצפונית‪ ,‬שממנה נשקף האיום הצבאי הקונוונציונלי המשמעותי ביותר לישראל‪ ,‬מצידם של איראן ושל‬
‫הגורמים הנתונים לחסותה‪ :‬בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון; משטר אסד ומיליציות סמי‪-‬צבאיות הפועלות בסוריה ובעיראק‬
‫בהכוונה איראנית; וכוחות איראניים (וגם של חזבאללה) הפועלים במרחב הסורי‪ .‬בסוריה פרוסות גם יכולות מבצעיות רוסיות‬
‫מתקדמות‪ ,‬שעלולות ‪ -‬בהינתן החלטה רוסית ‪ -‬להגביל במידה ניכרת את חופש הפעולה המבצעי של ישראל בלבנון ובסוריה‪.‬‬

‫תמצית ההערכה האסטרטגית ‪7‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12