Page 51 - INSS 2019-2020
P. 51
מבט רחב יותר מגלה כי יחסיה של ישראל עם העולם הערבי הסוני מדשדשים .לא הושגה ב 2019-פריצת דרך דיפלומטית מול
מדינות המפרץ; נמשכת הידרדרות הדרגתית ביחסים עם ירדן; ורק ביחסים עם מצרים נשמרת יציבות.
תקציב המדינה סובל מגירעון ניכר והצורך לתגבר את תקציב הביטחון בשל ההחמרה במצבה האסטרטגי של ישראל מעצים את
הבעיה.
לבסוף ,במבט פנימה ,החברה הישראלית מפולגת וממשלתה עסוקה במערכות בחירות ללא הכרעה ,תוך בזבוז משאבים ,שיתוק
ממסדי ואי-יכולת לגבש מדיניות ולקבל החלטות בסוגיות מרכזיות.
מנגד יש מעט תהליכים ושינויים חיוביים בסביבה הגלובלית והאזורית ,שיש בהם פוטנציאל לשיפור מאזן הביטחון הלאומי הישראלי.
במרוצת 2019ובמיוחד לקראת סופה מופיעים סימנים לגל שני של טלטלה בעולם הערבי ,הפעם בעיקר במדינות שבהן יש דומיננטיות
שיעית וזיקה לאיראן (עיראק ולבנון) ,ואף באיראן עצמה .המשך לחץ כלכלי על איראן יכול להביאה לצמצום המשאבים העומדים
לרשות פעילותה הגרעינית והאזורית.
אשר לארצות הברית ,בסופו של דבר היא אינה עוזבת לחלוטין את המזרח התיכון (בסיסים וחיילים במפרץ עומדים במקומם והכוחות
מתוגברים לאחר חיסול סולימאני) ,וישראל בשלב זה תמשיך ליהנות גם בשנה הבאה מממשל ידידותי הרואה עין בעין עימה את
המתרחש באזור ואת האינטרסים הישראליים .הבדלנות החלקית של ארצות הברית ,חרף סכנותיה עבור ישראל ,מעלה את קרנה
ואת ערכה של ישראל בעיני האמריקאים והמדינות הערביות הפרגמטיות.
ברובד אחר ,ישראל מיצבה עצמה כשחקנית חיונית בהקשר הסורי ,כשהגיעה להסכמות עקרוניות ,שלא מתממשות בינתיים ,עם
ארצות הברית ועם רוסיה על הצורך לפנות את הכוחות האיראניים מסוריה.
כמו כן נדמה שאנו חוזים בתחילתה של הבנה במערכת הפלסטינית -החצויה בין רצועת עזה לגדה המערבית -שפתרון הסכסוך
לא יגיע כתוצאה מכפייה של המערכת הבינלאומית (הרשות הפלסטינית) ואף לא בעזרת טרור (חמאס).
מסקנות
ניתן לגזור משקלול ההיבטים החיוביים והשליליים שנמנו מספר משמעויות מרכזיות בפתח העשור הבא :האחת היא הודאה
במבוכה האסטרטגית בישראל ,שאינה מובילה לשיח הפוליטי הרצוי בדרג המנהיגות הלאומית (שתי מערכות הבחירות של 2019
והמשא ומתן להקמת ממשלה) ,ומביאה לכישלון בגיבוש תפיסות ביטחון עדכניות.
משמעות שנייה היא האמירה הברורה כי עם מיצוי המערכה בין המלחמות (מב"מ) בזירה הצפונית ,ההתנהלות הישראלית הנוכחית
היא פסיעה בנתיב המוביל להסלמה .הדבר מחייב התאמה בכלים ,שיטות ,זירות וקצב מבצעים ,תוך היערכות מקדימה והקצאת
משאבים בהתאם.
שלישית ,בנסיבות שנוצרו מתחייב דיון עקרוני על "מתקפת מנע" כנגד חזבאללה ,בעיקר בהקשר של "פרויקט הדיוק" שמובילים
האיראנים.
הצורך בעדכון אסטרטגיית העל הישראלית
אסטרטגיית העל הישראלית חייבת עדכון לאחר עשור וחצי של קיפאון בחשיבה .ממשלה חדשה בישראל נדרשת להוביל תהליך
לחידוש תפיסת הביטחון ומדיניות הביטחון ,תוך התמקדות בנקודות הבאות:
הכרה במתח בין חשיבות לדחיפות האיום .אין להתמקד בדחוף (רצועת עזה וההתבססות האיראנית בסוריה) ,אלא בחשוב
– הגרעין האיראני ו"פרויקט הדיוק".
בכל הידרדרות והסלמה יש לברר היטב מול מי נכון לפעול :ה"פרוקסי" האיראני ,המדינות המארחות ,או ישירות מול איראן?
צריך לנתח את ההצלחות ואת הכישלונות בשני העשורים האחרונים ,לשלב את הממד המדיני וממד הלגיטימציה ,לגבש
מנגנוני תקשורת לפני עימות ,מאמצים למניעת עימות ,מנגנוני סיום לחימה ,מנגנוני הסדרה והתמודדות עם סוגיות ההתעצמות.
חלק זה מביא המלצות מרכזיות לממשלת ישראל החדשה -חלקן מחייבות דיון מיידי וחלקן מאפשרות דיון מאוחר יותר ,אם כי
במקרים מסוימים רמת חשיבותן דווקא גבוהה יותר .מעל כולן ניצבת המלצה עקרונית ומהותית לדיון יסודי באסטרטגיית-העל
הישראלית ,שחייבת עדכון .מושגי יסוד כהרתעה ,הכרעה ,הסלמה ,מתקפת מנע והסדרה מחייבים בירור ותיקוף .ממשלה חדשה
בישראל נדרשת להוביל תהליך לחידוש תפיסת הביטחון ומדיניות הביטחון.
סיכום ההערכה האסטרטגית לשנת 51 2020
