Page 50 - INSS 2019-2020
P. 50

‫סיכום ההערכה האסטרטגית לשנת ‪:2020‬‬
                                                                   ‫המלצות למדיניות‬

                                                                                                  ‫עמוס ידלין‬

‫‪Nazanin Tabatabaee Yazdi / TIMA via REUTERS‬‬  ‫‪REUTERS / Kevin Lamarque‬‬  ‫רס"ן עופר‪ ,‬חיל האוויר הישראלי ]‪[CC BY 4.0‬‬

                                                                                         ‫פער העוצמה‬

‫בפתחה של שנת ‪ 2020‬ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית‪ ,‬מדינית‪ ,‬טכנולוגית וכלכלית מרשימה‪ .‬אולם בה בעת‬
‫מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים‪ :‬הסרת איומים‪ ,‬קידום שלום‪,‬‬
‫יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים‪ .‬כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה‬

                                             ‫העיקריים‪ ,‬נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות‪.‬‬

‫גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו‪ ,‬כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו‬
‫מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה ליעדים מדיניים‪ ,‬וההתמודדות עם השלכות "היום שאחרי" לרוב מורכבת לא פחות מאשר‬
‫ניהול המבצעים הצבאיים עצמם‪ .‬גם הא‪-‬סימטריה ביעדי המערכה ובציפיות הציבור (עבור אויבי ישראל אי‪-‬הפסד משמעו ניצחון‪,‬‬
‫בעוד הציבור בישראל מצפה לניצחון מכריע) והשוני בכללי הפעולה של ישראל למול אויביה מחייבים ניסוח מינימלי של יעדי המערכה‪.‬‬

                                                                       ‫השלכות חיסול סולימאני‬

‫סיכום ההערכה האסטרטגית נעשה בצל חיסול סולימאני‪ ,‬שיוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית‪ ,‬שאת‬
                                                                                               ‫היקפה וממדיה מוקדם עדיין להעריך‪:‬‬

‫באשר לארצות הברית‪ ,‬השאלה המרכזית היא האם החיסול מעיד על שינוי יסודי במדיניות האמריקאית בכיוון של מערכה צבאית‬
‫פרואקטיבית כנגד פעילותה האזורית של איראן‪ ,‬או שמדובר בפעולה קונקרטית יותר שתכליתה מניעה והרתעה באמצעות גביית‬
‫מחיר כבד על סדרת פעולות של גורמים פרו‪-‬איראניים‪ ,‬בהכוונת סולימאני‪ ,‬ששיאה בהרג אזרח אמריקני (‪ 27‬בדצמבר ‪)2019‬‬

                                                                              ‫וההסתערות על השגרירות בבגדאד (‪ 31‬בדצמבר)‪.‬‬

‫באשר לאיראן‪ ,‬סביר להניח שהיא בוחנת כעת את אפשרויות התגובה שלה לפעולה האמריקאית‪ ,‬בהיעדרו של סולימני שריכז‬
‫בעבר את תהליכי החשיבה והתכנון של מבצעים מעין אלו בזירה האזורית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוקדם עדיין להעריך מה תהיה ההשפעה של‬
‫חיסול סולימאני‪ ,‬שהוביל את מערכת הקשרים של איראן עם שלוחיה באזור‪ ,‬על הנחישות והתעוזה האיראניות כפי שהשתקפו‬

                                                                                                              ‫בחודשים האחרונים‪.‬‬

                                                                            ‫המאזן האסטרטגי‬

‫ישראל הייתה עסוקה בשנת ‪ 2019‬בשתי מערכות בחירות וכמעט לא יזמה מהלכים אסטרטגיים לשיפור מצבה המדיני‪ .‬הממשלה‬
‫עסקה במהלכים כמו הכרת ממשל טראמפ בירושלים כבירת ישראל ובהחלת הריבונות בגולן‪ ,‬אך בסוגיות המרכזיות של ביטחון‬
‫ישראל השתררו קיפאון ואף נסיגה משמעותית‪ .‬בראייה כוללת של המאזן האסטרטגי‪ ,‬מרכיבים רבים השתנו לרעה במספר היבטים‪.‬‬

‫היבט אחר הוא סגירת פערים טכנולוגיים ושחיקת היתרון האיכותי של ישראל על אויביה‪ .‬הביטוי המובהק לכך הוא "פרויקט דיוק‬
‫הטילים" האיראני‪ ,‬שעבר את שלב הקמת קווי הייצור וההסבה‪ .‬בידי חזבאללה יש כבר עשרות טילים מדויקים‪ .‬בזירה הפלסטינית‪,‬‬
‫יש קיפאון מדיני מוחלט ונתק בין ירושלים לרמאללה‪ .‬חמאס והג'האד האסלאמי ברצועת עזה ממשיכים בהתעצמות צבאית‪ ,‬יישובי‬
‫עוטף עזה חיים בתוך עימות בלתי פוסק וארגוני הטרור מאיימים בשיתוק החיים הסדירים של יותר ממחצית האוכלוסייה בישראל‪,‬‬

                                                                                                                          ‫כולל גוש דן‪.‬‬

                                                                       ‫‪ 50‬הערכה אסטרטגית לישראל ‪2020-2019‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55