Page 54 - INSS 2019-2020
P. 54

‫פיתוח היחסים הכלכליים והשותפות הכוללת לחדשנות עם סין מחייבים תיאום הדוק עם ארצות הברית‪ .‬המכון הצביע בשנים‬
    ‫האחרונות על משבר שמתפתח עם ארצות הברית סביב יחסיה של ישראל עם סין‪ ,‬ועל הצורך בחיזוק מנגנוני ניהול הסיכונים‪.‬‬

                                                                         ‫‪ .8‬המערכת האזורית‬

‫ישראל נדרשת למצוא את הדרך לפרוץ את תקרת הזכוכית של שיתוף הפעולה עם המדינות הסוניות הפרגמטיות‪ .‬המפתח לכך‬
‫מורכב משני מאמצים‪ :‬האחד הוא שיווק יכולות טכנולוגיות‪ ,‬כלכליות וביטחוניות שתסייענה למדינות אלה במאבק מול איראן‬
‫ובהתמודדות עם אתגרי הכלכלה והחדשנות בטרנספורמציה למאה ה‪ ;21-‬השני הוא התקדמות משמעותית בנושא הפלסטיני‪,‬‬

                                                                              ‫שתאפשר למדינות אלו לקדם את היחסים עם ישראל‪.‬‬
‫במקביל ובחשיבות עליונה נמצא שיקום היחסים עם ירדן‪ .‬גם כאן "פירות השלום" (מים‪ ,‬ביטחון‪ ,‬גז ופרויקטים משותפים) כרוכים‬
‫בקידום הסדר מדיני עם הפלסטינים‪ ,‬וזה המפתח ליציאה מהנקודה הנמוכה ביותר שאליה הגיעו היחסים בין המדינות מאז נחתם‬

                                                                                                               ‫הסכם השלום ב‪.1994-‬‬

                                                  ‫‪ .9‬הגברת מוכנות צה"ל והגדלת תקציב הביטחון‬

‫לנוכח התגברות התעוזה האיראנית והמשך ההתבססות בסוריה‪ ,‬בעיראק ובלבנון‪ ,‬נדרש לחזק את מוכנות צה"ל לעימותים בכל‬
‫הזירות ‪ -‬שכולן נפיצות במידה משתנה‪ :‬איראן‪ ,‬חזבאללה‪ ,‬סוריה והזירה הפלסטינית‪ .‬חשוב לסכם ולתקצב את התוכנית הרב‪-‬שנתית‬
‫של צה"ל; להוציא לדרך את תוכנית ההצטיידות במט"ח סיוע (המתעכבת זה שנתיים); לחזק את יכולות הפגיעה באיראן; לתגבר‬
‫אימונים ומלאים ובעיקר לפעול לגיבוש אסטרטגיות ותוכניות מבצעיות מתאימות ליכולות העדכניות ולדרכי הפעולה שפותחו על‬

                                                                                                         ‫ידי איראן‪ ,‬חזבאללה וחמאס‪.‬‬

                                                                           ‫‪ .10‬שימור העליונות‬

‫מרכיב חיוני בתפיסת הביטחון של ישראל באופן מסורתי הוא שימור העליונות המודיעינית‪ ,‬האווירית והטכנולוגית על פני אויביה‪.‬‬
‫יש להמשיך לחזק את היתרון היחסי של ישראל בתחום הגנת הסייבר וטכנולוגיית הבינה המלאכותית ביחס ליריביה‪ ,‬כגל נושא‬
 ‫להעצמת היתרון האיכותי הביטחוני של ישראל וכמרכיב מרכזי לחיזוק הרתעתה‪ ,‬עוצמתה הרכה‪ ,‬כלכלתה ומעמדה הבינלאומי‪.‬‬

                                                                                        ‫סיכום‬

‫לאחר מספר שנים של שיפור במצבה האסטרטגי של ישראל‪ ,‬מסתמנת סגירת "חלון הזדמנויות" אסטרטגי שלא נוצל במידה‬
‫מספקת‪ .‬ניכרת החמרה באיומים המחייבת חשיבה מחודשת על תפיסת הביטחון‪ ,‬מדיניות הביטחון‪ ,‬הקצאת משאבים ואסטרטגיות‬

                                                                                                                             ‫עדכניות‪.‬‬
‫קיימות שתי גישות קצה אפשריות לאסטרטגיה ישראלית‪ :‬האחת זהירה ומייצבת ‪ -‬תוך דגש על דיאלוגים‪ ,‬הסדרות והשלמה עם‬
‫איומים קיימים ומתהווים‪ ,‬על מנת לנטרלם ושלא יצאו מהכוח אל הפועל; השנייה פרו‪-‬אקטיבית מניעתית‪-‬התקפית‪ ,‬המתמודדת‬

                                                            ‫עם איומים ומסירה אותם‪ ,‬אך יכולה להוביל עד כדי מלחמה רב‪-‬זירתית‪.‬‬
‫תנאי מקדים לבחירה בגישה הנכונה הוא בסיס מוצק פנימי בישראל‪ ,‬בדגש על לכידות וחוסן חברתי ולאומי‪ .‬בתום שנה של פירוד‪,‬‬
‫הסתה והתרחקות בין מרכיבי החברה בישראל‪ ,‬הגיעה העת למדיניות אחרת‪ .‬יש להתמקד בפעילות להחזרת האמון במוסדות‬
‫השלטון‪ ,‬איחוי קרעים‪ ,‬קירוב מחנות‪ ,‬הגברת הסולידריות ומאמץ מקדים וסדור להעצמה ולבנייה של מנגנוני חוסן קיימים וחדשים‪.‬‬
‫על מצע זה‪ ,‬ממשלה חדשה בישראל צריכה לגבש חלופה משולבת‪ ,‬המתמודדת מחד גיסא עם היווצרות איומים משמעותיים‪,‬‬
‫ומאידך גיסא יוזמת תהליכים מדיניים והסדרות להפחתת המתח‪ .‬כך יתאפשר להיערך ולהתמקד באיומים המשמעותיים על‬

                                                                                             ‫עתיד ביטחונה ועל שגשוגה של ישראל‪.‬‬

                                                                       ‫‪ 54‬הערכה אסטרטגית לישראל ‪2020-2019‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56