Page 46 - INSS 2019-2020
P. 46
האירועים בשנת 2019
במהלך שנת 2019בלטו מספר אירועים ברובד האופרטיבי ,המשקפים תהליכי עומק שקשורים בבניין הכוח של אויבי ישראל
ובתפיסתם בדבר אופן הפעלת הכוח הצבאי:
מתקפת טילי השיוט וכלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מים) המדויקים של איראן על מתקני הנפט בערב הסעודית בספטמבר
,2019שהמחישה הן את התעוזה האיראנית והן את ההתפתחויות שחלו ביכולת התקיפה המדויקת של הגורמים השייכים לציר
הרדיקלי-שיעי.
שני אירועי הסלמה מול רצועת עזה ,שבמהלכם שוגרו רקטות רבות מאוד לשטח ישראל ,המחישו את היכולת של ארגוני הטרור
ברצועה לפגוע באורח החיים של העורף הישראלי .באירוע במאי ,שבו שוגרו כ 700-רקטות ,נהרגו ארבעה ישראלים מפגיעת
רקטות ומטיל נגד-טנקים ששוגרו על ידי חמאס .באירוע זה תקפה ישראל מהאוויר מכלול סייבר ,בתגובה למתקפת סייבר של
חמאס .באירוע בנובמבר ,שבו שוגרו כ 450-רקטות ,הצליח הג'האד האסלאמי לשתק למשך כיממה את מהלך החיים בגוש
דן ,עקב התרעות שניתנו לאוכלוסייה לאחר חיסול בכיר הארגון על ידי ישראל .באירועים אלו נעשה שימוש גם ברקטות עתירות
משקל ,שנזקן אמור להיות גדול במידה משמעותית מזה של רקטות רגילות.
שיגור טילים נגד טנקים של חזבאללה לעבר רכב ומוצב של צה"ל בגבול הצפון (ללא נפגעים) ,בעקבות תקיפה ישראלית על
כוח רחפנים איראני ותקיפה נוספת של רכיב ב"פרויקט הדיוק" של חזבאללה ,שיוחסה לישראל .האירוע המחיש את הסיכונים
להסלמה בגבול הצפון ,את יכולתו של חזבאללה להתארגן במהירות יחסית למבצע התקפי באמצעים "פשוטים" ,וכן את מקומם
הנוכחי של הרחפנים כאמצעי לחימה התקפיים.
המבצע הישראלי שהחל בסוף שנת ,2018לנטרול מנהרות התקפיות שבנה חזבאללה לאורך גבול לבנון .המבצע חשף את
החשיבות שמייחס חזבאללה ,בדומה לחמאס ,להחדרת כמות גדולה של לוחמים לשטחנו בתחילת עימות.
תפיסת ההפעלה של הציר הרדיקלי-שיעי
בשנים האחרונות בולט מקומם של חזבאללה וחמאס ,הנתמכים על ידי איראן ,כאויבים מרכזיים בעלי יכולות צבאיות ניכרות,
שכלפיהם מפעילה ישראל את כוחה הצבאי .לדפוסי הלחימה של ארגונים אלו (וגורמים נוספים) יש מכנה משותף והם נובעים
מרעיונות אסטרטגיים ואופרטיביים דומים ,שהתגבשו אצל גורמים שונים "בצד השני של הגבעה" בעשורים האחרונים .בבסיסם
עומדת הכרה עמוקה בעליונות הצבאית-טכנולוגית של ישראל ,אך גם הערכה שניתן לקזז עליונות זו באמצעות פגיעה בנקודות
התורפה של ישראל :הרגישות לאבדות; חוסר היכולת להתמודד עם מלחמה ממושכת; והמגבלות הנובעות מהעדיפות שניתנת
להפעלת הכוח האווירי של ישראל ,תוך רתיעה מתמרון קרקעי.
תפיסה זו ,שהלכה והשתכללה עם השנים ,הדגישה US Government / DigitalGlobe
את הצורך של ארגונים אלו לשפר את יכולת ספיגתם
והישרדותם במטרה לאפשר להם אורך נשימה ,ולשמר תצלום של הפגיעות המדויקות במתקן הנפט בערב הסעודית לאחר התקיפה האיראנית שם בספטמבר
את כוחם הצבאי מול יכולות התקיפה של ישראל; את .2019שלב חדש ביכולות ובתעוזה האיראנית.
הצורך לבסס יכולת הרתעה אמינה ,בראש ובראשונה
כדי למנוע עימות רחב-היקף שבו אינם רוצים; ואת רעיון
ההתשה כמפתח לניצחון ,עקב הרגישות הישראלית
למלחמה ממושכת ולאבדות .תפיסה זו היא שהובילה
את הארגונים הללו (וגורמים נוספים השותפים לה כולל
מדינות כמו איראן וסוריה) להצטיידות המסיבית בנשק
בליסטי (טילים ורקטות) ובטילים מתקדמים נגד טנקים
ונגד מטוסים; לרכש ופיתוח של מערכות הגנה אווירית
מתקדמות; לאימוץ שיטות לחימה המדגישות הסתרה,
מיגון ,פיזור של הכוחות הלוחמים ,הקטנת החתימה
שלהם והסתתרות בתוך סביבה אזרחית ומתקנים
אזרחיים; ואף למאמצי ההצטיידות של מדינות כמו
איראן וסוריה בנשק כימי וגרעיני.
46הערכה אסטרטגית לישראל 2020-2019
