Page 48 - INSS 2019-2020
P. 48

‫לתהליך זה יש כמה סיבות והוא קשור גם באפשרויות חדשות שיצרה הטכנולוגיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגורמים העיקריים שהובילו לתהליך זה‬
‫היו כנראה האילוצים החברתיים והפוליטיים כפי שהתפתחו בעשורים האחרונים‪ ,‬ובעיקר השינוי שחל ביחסה של החברה הישראלית‬

                                                                                                                  ‫למלחמה ולמחירה‪.‬‬

‫צה"ל מנהל כבר כמה עשורים דיון בשאלות הקשורות למשמעותם העדכנית של המושגים 'הכרעה' ו'ניצחון'‪ ,‬ובעניין האופן שבו ניתן‬
‫לממשם בעת הנוכחית באמצעות תפיסת הפעלה מעודכנת‪ .‬בבסיס הדיונים עומדת השאלה האם ההכרעה הברורה והחד‪-‬משמעית‪,‬‬
‫שאפיינה לכאורה את מלחמות העבר‪ ,‬אפשרית במלחמות מהסוג הנוכחי‪ .‬אסטרטגיית צה"ל (‪ )2018‬וכיווני הפעולה המוצהרים של‬
‫הרמטכ"ל רב‪-‬אלוף אביב כוכבי ("צבא קטלני‪ ,‬יעיל וחדשני") משיבים על כך בצדק רב – בחיוב‪ .‬הם מתארים את תפיסת ההפעלה‬
‫העדכנית למלחמה כמבוססת על מהלומה רב‪-‬ממדית קטלנית‪ ,‬המשלבת בו‪-‬זמנית אש מדויקת (נגד אלפי מטרות מתוכננות‬

                   ‫ומזדמנות) ותמרון יבשתי‪ ,‬מהיר וגמיש‪ ,‬האמור לחדור לשטח האויב‪ ,‬לעבר יעדים הנתפסים על ידו כבעלי ערך‪,‬‬
                                                                                                                    ‫ולהביא לתבוסתו‪.‬‬

‫טקסטים דומים נכתבו גם בעבר אבל בפועל‪ ,‬בכל העימותים האחרונים העדיפה ישראל כאמור להפעיל בעיקר את כוח האש שלה‬
‫באמצעות חיל האוויר והארטילריה‪ .‬דגש זה הניתן להפעלת כוח האש (על בסיס מודיעין מדויק) הוא נכון‪ ,‬אך ברור לגמרי שלצה"ל‬
‫נדרשת גם יכולת תמרון משמעותית האמורה להוות מרכיב מרכזי בהכרעת האויב במקרה של מלחמה‪ .‬בתוכנית הרב‪-‬שנתית‬
‫החדשה של צה"ל יש אפוא לוודא שבידי הצבא יש אכן יכולת מעשית כזאת‪ ,‬הרלוונטית מול אויבים כגון חזבאללה וחמאס‪ ,‬ויכולת‬

              ‫להתמודד עם תהליך מתמשך לאורך שנים‪ ,‬שבו גוברים האילוצים החברתיים והפוליטיים על הפעלת הכוח הצבאי‪.‬‬

‫החשיבה על הכרעה וניצחון צריכה לשקלל גם מרכיבים לאומיים (אזרחיים וכלכליים) ולמצות טכנולוגיות מתקדמות (סייבר ובינה‬
                                                                                                      ‫מלאכותית) במגננה ובמתקפה‪.‬‬

                                                                           ‫אמון הציבור בצה"ל‬

‫לציבור בישראל יש עדיין אמון רב מאוד בצבא ובמערכת הביטחון‪ .‬רמת האמון של הציבור הישראלי בצה"ל גבוהה במיוחד בנושאים‬
‫שנתפסים כמקצועיים ומבצעיים (כדוגמת ההיערכות ללחימה)‪ .‬הציבור חלוק בדעתו ביחסו לצה"ל‪ ,‬ומוטרד ממצבו כאשר מדובר‬
‫בעניינים הקשורים במחלוקות ערכיות ואידיאולוגיות כדוגמת שירות המילואים‪ ,‬שירות נשים‪ ,‬סוגיות דת וצבא‪ ,‬נושאים ארגוניים‬
‫ותקציביים ואפילו הוראות הפתיחה באש‪ .‬לנוכח מאפייני התקופה הנוכחית והעצמת הוויכוחים האידיאולוגיים והפוליטיים בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬נוצר קושי להבחין בין סוגיות מקצועיות‪-‬מבצעיות לבין סוגיות ערכיות‪ ,‬אידיאולוגיות ואפילו פוליטיות‪ .‬קושי זה עלול‬

                                                                                             ‫לפגוע באמון הכולל של הציבור בצה"ל‪.‬‬

                                  ‫אמון במערכת הביטחון‬

                      ‫*יהודים בלבד‬

‫‪53%‬‬    ‫‪80%‬‬   ‫‪86% 93%‬‬

‫משטרה‬  ‫שב״כ‬  ‫מוסד‬   ‫צה״ל‬

                   ‫ממצאים מתוך מדד הביטחון הלאומי‬

                   ‫‪ 48‬הערכה אסטרטגית לישראל ‪2020-2019‬‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53