Page 43 - INSS 2019-2020
P. 43

‫אף על פי כן‪ ,‬הכלכלה הישראלית סובלת משורה של חולשות המקרינות על החברה‪ ,‬ובראשן הפערים הכלכליים הגדולים בין קבוצות‬
‫אוכלוסייה שונות (בין ערבים ליהודים‪ ,‬בין חרדים לחילונים‪ ,‬בין פריפריה למרכז ובין קבוצות שונות של עובדים במשק)‪ .‬על הממשלה‬
‫להוביל מאמצים לצמצום הפערים הסוציו‪-‬אקונומיים ולהגביר את השתלבותם של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה‬
‫ואת פריון העבודה שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכרחי לפתור את עומסי התחבורה‪ ,‬הפוגעים בתוצר ובאיכות החיים‪ ,‬ולהוריד את מחירי הדיור‪.‬‬

                                 ‫בנושאים אלה לא זוהתה התקדמות משמעותית בשנה החולפת‪ ,‬בין היתר בשל המשבר הפוליטי‪.‬‬

‫מעבר לכך‪ ,‬כלכלת ישראל תלויה במידה רבה ביצוא‪ ,‬כך שאם יתרחש מיתון במשק העולמי הוא צפוי להשפיע על המשק הישראלי‪.‬‬
‫במישור הביטחוני‪-‬כלכלי תצטרך הממשלה לאשר בהקדם האפשרי תוכנית רב‪-‬שנתית לצה"ל‪ ,‬התואמת את אתגרי הביטחון הגדלים‬

                                                                                              ‫מצד אחד ואת יכולות המשק מצד שני‪.‬‬

                                                                                   ‫צפי לעתיד‬

‫בהיעדר הסדרה פוליטית‪ ,‬ללא שימור האיזון הנדרש בשאלת הזהות הלאומית של מדינת ישראל וללא חיזוק הסולידריות בין‬
‫הקבוצות החברתיות המרכיבות אותה‪ ,‬יש חשש ניכר להמשך היחלשותה של החברה הישראלית‪ .‬כבר עתה ניתן להתריע מפני‬
‫סיכונים ומשברים בארבעה מעגלים עיקריים‪ :‬הראשון ‪ -‬התערערות האיזון בנוגע לזהותה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית"‪,‬‬
‫בעיקר לכיוון הקוטב היהודי על חשבון הקוטב הדמוקרטי; השני ‪ -‬העמקת פערים חברתיים וכלכליים‪ ,‬וביתר שאת בנסיבות של משבר‬
‫כלכלי עתידי; השלישי ‪ -‬הפיכת השיח הציבורי בישראל למאבק אלים של שטנה והדרה של האחר באשר הוא; הרביעי ‪ -‬היחלשות‬

                                                                                                             ‫החוסן החברתי בישראל‪.‬‬

‫סיכונים אלה עשויים ליצור פער גדול עוד יותר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית‪ ,‬ואף להשפיע לרעה על מערכת היחסים‬
‫המאתגרת (יותר מתמיד) בין ישראל לבין העם היהודי בתפוצות‪ .‬כתוצאה מהצטברות של כל אלה עתיד להיפגע ההון החברתי‬

                      ‫והאנושי של ישראל‪ ,‬ובחשבון כולל להחליש את יכולתה לקיים עמידה איתנה נוכח איומים פנימיים וחיצוניים‪.‬‬

‫בתנאים של עימות ביטחוני נרחב יסתמנו‪ ,‬בדומה לעבר‪ ,‬התגייסות ציבורית והפגנת תמיכה בצה"ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬החמרה בתמונת‬
‫המצב הצבאית והאזרחית (גם) עקב הימשכות העימות וריבוי פגיעות ונזקים בעורף‪ ,‬בהיעדר היערכות אזרחית מספקת‪ ,‬עלולה‬
‫לערער את החוסן החברתי‪ .‬תופעה זו עשויה להתבטא בצמצום יכולותיה המשקיות והאזרחיות של המדינה לנהל את שגרת החירום‬

          ‫באופן מושכל ולקיים רציפות תפקודית במהלך העימות‪ ,‬והיא אף עשויה לשבש את תהליך ההתאוששות שיידרש אחריו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מומלץ להשקיע מאמץ מקדים בהתכוננות על פי תוכנית רב‪-‬שנתית סדורה (קיימת)‪ ,‬כדי לחזק את היערכות החזית האזרחית‬
‫בישראל באמצעות העצמה ובנייה של מנגנוני חוסן קיימים וחדשים‪ ,‬ובזיקה הדוקה למרכיבים החברתיים שאליהם התייחס פרק זה‪.‬‬

‫]‪Israeltourism [CC BY 2.0‬‬

                           ‫בית המשפט העליון בירושלים‪ .‬קריאת תגר על שלטון החוק ומוסדותיו שמה למבחן עקרונות דמוקרטיים בסיסיים בזהותה של מדינת ישראל‪.‬‬

‫החברה הישראלית ‪43‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48