Page 41 - INSS 2019-2020

‫השנה החולפת התאפיינה‬ ‫לצד אלה התאפיינה השנה החולפת בהעמקת המחלוקות במרחב הציבורי שמקורן‬
‫בהעמקת המחלוקות במרחב‬ ‫בהשקפות עולם שונות‪ ,‬במיוחד באשר לאיזון הראוי בין ערכים לאומיים ודתיים לבין‬
‫הציבורי‪ ,‬במיוחד באשר לאיזון‬ ‫ערכים דמוקרטיים‪ ,‬ליברליים וחילוניים‪ .‬עיקר המגמה בא לידי ביטוי בערעור נוסף‬
‫הראוי בין ערכים לאומיים ודתיים‬ ‫על ההכרה בצורך לכבד זכויות אדם ולוודא את הגבלת השלטון‪ .‬תחת הכותרת‬
‫לבין ערכים דמוקרטיים‪ ,‬ליברליים‬ ‫של חיזוק המשילות התקיימו מהלכים ממשלתיים וחקיקתיים שמגמתם להוביל‬
‫לשלילת הלגיטימציה לקיום ביקורת על השלטון מצד גורמי ממסד כמו בתי המשפט‪,‬‬
‫וחילוניים‬ ‫יועצים משפטיים‪ ,‬התביעה הפלילית‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬משטרת ישראל או גורמים‬
‫בחברה האזרחית‪ .‬במהלכים אלו‪ ,‬של תיוג המבקרים כאופוזיציה קיצונית‪ ,‬יש כדי‬
‫לייצר אפקט מצנן על ביקורתם והוא אף עלול להוביל‪ ,‬במקרים שונים‪ ,‬לריסונם‬
‫התפקודי‪ .‬בו בזמן נמשכה מגמה להציג גורמים וגופים במערכת הממשל כמתנגדים‬

‫לממשלה ולדרכה‪.‬‬

‫תהליכים מעין אלה והמשך חלחול שלהם בציבור מאיימים על אושיות הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬לפי מדד הביטחון הלאומי‪ ,‬מחקר‬
‫דעת הקהל של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בנובמבר ‪ ,2019‬נמצא כי בשנה החולפת נרשמה עליה בהסכמה בקרב הציבור‬
‫הישראלי להיגד לפיו "הדמוקרטיה הישראלית בסכנה"‪ ,‬מ‪ 40-‬אחוזים בשנת ‪ 2018‬ל‪ 55-‬אחוזים בשנת ‪ .2019‬גם אם המסגרת‬
‫הדמוקרטית הישראלית עדיין חזקה‪ ,‬יש חשש להיחלשותה‪ ,‬ובמיוחד נוכח מגמות דומות בעולם שבמסגרתן מועברת ביקורת (בדרך‬
‫כלל מצד מנהיגים "פופוליסטיים" ואנטי‪-‬ממסדיים) על "המדינה העמוקה" (‪ ,)deep state‬על הממסד ועל הסדר הליברלי שהיה‬

‫מקובל במשך שנים כבסיס פעולתן של הדמוקרטיות המערביות‪.‬‬

‫היחלשות לכידות החברה הישראלית‬

‫מעבר לכך הסתמנה השנה היחלשות נוספת בלכידותה של החברה הישראלית‪ .‬זו מתאפיינת בפערים סוציו‪-‬אקונומיים מתרחבים‬
‫בין עשירים לעניים ובין מרכז לפריפריה‪ .‬ואכן‪ ,‬במדד הביטחון הלאומי‪ ,‬נמצא כי ‪ 70‬אחוזים מהנשאלים מסכימים עם ההיגד לפיו‬

‫"חלה התרופפות בתחושת הסולידריות של החברה הישראלית"‪.‬‬

‫היחלשות הלכידות החברתית ניכרה בשנה החולפת בזעקת האתיופים שמחו על שיטור היתר המופנה כלפיהם‪ ,‬ובמחאה של החברה‬
‫הערבית על אוזלת ידה של המדינה בטיפול בפשיעה הגוברת בקרבה‪ .‬לשני המקרים מכנה משותף‪ ,‬שכן שתי המחאות נתפסו‬
‫בציבור הישראלי כתופעות חברתיות סקטוריאליות‪ .‬במקרה הראשון זכו האתיופים לתמיכה מסויגת במאבקם מהציבור הישראלי‪,‬‬
‫ואילו במקרה השני לא זכה המיעוט הערבי לתמיכה ציבורית כלשהי‪ .‬ככלל ניתן לומר כי גם אם ישראל היא מדינה בעלת עוצמות‬
‫פנימיות ניכרות‪ ,‬בשנה החולפת הצטברו סימנים המאיצים מגמה של היחלשות הלכידות החברתית בין קבוצות חברתיות לבין עצמן‪,‬‬

‫ביניהן לבין המדינה ובין היחיד לבין המדינה‪.‬‬

‫יחסיה הרגישים של מדינת ישראל עם המיעוט הערבי ההטרוגני בקרבה עוברים טלטלה ושינוי עמוק‪ .‬מערכת יחסים זו מעוצבת‬
‫על ידי שלוש מגמות מרכזיות‪ ,‬רוויות סתירות פנימיות‪ :‬הראשונה ‪ -‬שאיפה ברורה בקרב הערבים בישראל‪ ,‬ובעיקר בקרב הצעירים‪,‬‬
‫להשתלבות אזרחית ואף פוליטית ‪ -‬על אף נקודת זינוק נמוכה‪ ,‬חסמים חברתיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים ניכרים‪ ,‬כמו גם רצונם לשמור‬
‫על זהות לאומית נפרדת‪ .‬השנייה חושפת עוינות וריחוק של חלק גדול מהציבור היהודי כלפי המיעוט הערבי‪ ,‬המזינים וניזונים על‬
‫ידי הרטוריקה והעשייה המדירה של הממשלה ושל חלק גדול מההנהגה הפוליטית (לדוגמה‪ :‬חוק הלאום והימנעות משילוב מפלגות‬
‫ערביות בבניית קואליציה ממשלתית)‪ ,‬ולצדה רטוריקה קיצונית המושמעת על ידי חלק מהמנהיגים הערביים‪ .‬השלישית ‪ -‬הביצוע‬
‫המוצלח למדי של החלטת הממשלה על פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בישראל ‪( 2020-2016‬החלטה ‪ ,)922‬שכבר תורמת‬

‫להאצת השתלבות הציבור הערבי במרקם הישראלי‪.‬‬

‫משולש מורכב זה יוצר תנועה ברורה לעבר השתלבות כלכלית ותעסוקתית‪ ,‬ואף לקראת סימנים של נכונות להשתלבות חברתית‬
‫ופוליטית במרקם המדינתי‪ .‬אלה עשויים בטווח הארוך לקדם את הלגיטימציה (המוגבלת עדיין) של החברה הערבית בישראל‪.‬‬
‫המבחן הגדול ליחסים הרגישים של המדינה עם החברה הערבית יהיה באופן טיפולה באלימות ובפשיעה הגוברת בקרבה‪ .‬הצלחה‬
‫אפשרית בכך תלויה במידה מכרעת בתהליך שמצוי בראשיתו של שילוב הכוחות של מוסדות המדינה והחברה הערבית והנהגותיה‪.‬‬

‫החברה הישראלית ‪41‬‬