Page 36 - INSS 2019-2020
P. 36

‫‪REUTERS / Suhaib Salem‬‬                                                  ‫נראה שהצדדים ינהלו "משחק האשמות" כדי להטיל‬
                                                                        ‫על הצד האחר את האחריות לאי‪-‬קיום בחירות‪.‬‬
                                                                        ‫בכל מקרה‪ ,‬חמאס ימשיך לנסות להשתלט על‬
                                                                        ‫מוסדות הרשות ולחדור לשורות אש"ף‪ .‬הארגון‬
                                                                        ‫ינצל את עזיבת עבאס כדי לדרוש שותפות בהנהגה‬
                                                                        ‫הפלסטינית ולהעמיק את השפעתו בגדה המערבית‪.‬‬
                                                                        ‫בידי ישראל יכולת למזער נזקים בבלימת חמאס‬
                                                                        ‫בגדה ואף לקדם הזדמנויות בעקבות הסתלקות‬
                                                                        ‫עבאס‪ ,‬כל עוד היא לא "תמליך" את המנהיג הבא‪,‬‬
                                                                        ‫אלא תסייע לבסס את ההנהגה שתיבחר על ידי‬

                                                                                         ‫מנגנוני פתח או בבחירות כלליות‪.‬‬

‫שיגורי רקטות שביצע הג'האד האסלאמי מרצועת עזה לעבר ישראל בנובמבר ‪.2019‬‬   ‫חמאס ברצועת עזה‬
                           ‫בין הסלמה להסדרה‪ ,‬בין חמאס לרשות הפלסטינית‪.‬‬

                                                                                  ‫מאז מארס ‪ 2018‬נמצאת רצועת עזה במצב הקרוב‬
‫להתלקחות‪ ,‬למרות שישראל וחמאס אינם חפצים בהסלמה‪ .‬הנהגת חמאס מעמידה למול ישראל אולטימטום של הסדרה למול‬
‫הסלמה‪ .‬כך נוצר הישג הסדרתי מוגבל למול ישראל הכולל הכנסת כסף קטרי לרצועה‪ ,‬בתמורה להתחייבות לצמצם את "ההתנגדות‬
‫העממית" על הגדר‪ .‬במקביל מבססת הנהגת חמאס את ההרתעה הצבאית מול ישראל ‪ -‬הארגון מקפיד לבצע ירי רקטי כתגובה‬
‫לפעילות צבאית ישראלית‪ ,‬אך גם ככלי להפעלת לחץ על ישראל במשא ומתן‪ ,‬על מנת שזו תסכים להקלת המצב האזרחי ברצועה‪.‬‬

‫חמאס נתון במתח בין אחריותו השלטונית ברצועה לבין זהותו כתנועת התנגדות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הוא ניצב למול אתגרים בשלוש רמות‪:‬‬
‫הראשונה ‪ -‬חמאס עצמו חצוי לקבוצות החלוקות בשאלות יסוד‪ :‬תומכי יחסים עם מצרים מול תומכי איראן‪ ,‬ותומכי הסדרה מוגבלת‬
‫עם ישראל להפסקת אש‪ ,‬מול תומכי התנגדות והפעלת כוח‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההנהגה מתקשה לשלוט ולהוביל מהלכים משמעותיים; הרמה‬
‫השנייה ‪ -‬קושי או אי‪-‬רצון לרסן בכוח את שאר ארגוני ההתנגדות ברצועה ("הסוררים")‪ ,‬שמושפעים מאינטרסים אחרים; השלישית‬
‫‪ -‬התעצמות ביקורת ציבורית בגין אוזלת היד השלטונית של חמאס‪ .‬עדיין‪ ,‬בשנת ‪ 2019‬הפגין חמאס יכולת לדכא מחאות חברתיות‬

                                                                                           ‫ביעילות‪ ,‬ולהפנות את הזעם כלפי ישראל‪.‬‬

                                                                        ‫משמעויות וצפי לעתיד‬

                                              ‫ניתן להצביע על מספר חלופות אפשריות למדיניות ישראל כלפי חמאס ורצועת עזה‪:‬‬

‫הבנות עם חמאס בתיווך מצרי והסדרה להפסקת אש ממושכת‪ ,‬תמורת הקלות נרחבות בסגר על הרצועה והתנעת פרויקטים‬
                                                                                                                  ‫לשיקום הרצועה‪.‬‬

   ‫יצירת תנאים לפיוס פנים‪-‬פלסטיני כמנוף להחזרת שליטתה של הרשות הפלסטינית ברצועה (חלופה שאינה בידי ישראל)‪.‬‬

                                         ‫המשך המדיניות הנוכחית של ניהול הסכסוך‪ ,‬תוך התאמה והסתגלות לשינויים במצב‪.‬‬

                                                                          ‫ניתוק מוחלט של הרצועה מישראל ומהגדה המערבית‪.‬‬

                                                     ‫מערכה צבאית למיטוט הזרוע הצבאית של חמאס ושל הג'האד האסלאמי‪.‬‬

‫החלופה העדיפה ובעלת היתכנות היישום הגבוהה ביותר היא כינון הפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי‪ ,‬רצוי‬
‫בתיאום עם הרשות הפלסטינית ‪ -‬הגם שהסבירות לכך נמוכה ‪ -‬שתכלול הקלות ניכרות בסגר על הרצועה וקידום פרויקטים תשתיתיים‪.‬‬
‫לאור הנסיבות הייחודיות שנוצרו‪ ,‬נראה כי מבצע צבאי רחב היקף שיבטיח את הרתעת החמאס לא יוביל ל"עמדת יתרון" במו"מ בה‬
‫התנאים יהיו משופרים במידה משמעותית ביחס למה שניתן להשיג כבר כיום‪ .‬בנוסף‪ ,‬מהלך צבאי שכזה לא יוביל למציאת הפתרון‬

                                                              ‫שיבטיח מניעת התעצמות צבאית של חמאס ושל הג'האד האסלאמי‪.‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬למצרים יש תפקיד מרכזי בייצוב ובהרגעת הרצועה‪ ,‬והיא מיצבה עצמה כגורם המתווך הבלעדי בין ישראל לחמאס וגם‬
           ‫למול הג'האד האסלאמי‪ .‬קהיר מנסה לאזן בעדינות בין אינטרסים מתנגשים‪ :‬מחד גיסא היא פועלת לכונן הסדרה של‬

                                                                        ‫‪ 36‬הערכה אסטרטגית לישראל ‪2020-2019‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41