Page 37 - INSS 2019-2020
P. 37

‫הפסקת אש ממושכת בין ישראל לחמאס‪ ,‬כדי לקדם יציבות וביטחון שיתרמו לשיקום התיירות בסיני ולפרויקטים כלכליים בצפון סיני‪,‬‬
‫תוך הימנעות מהישאבות למעורבות ולאחריות ברצועה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬היא אינה רואה בחמאס חלק מפתרון קבע‪ ,‬והיא מעוניינת‬
‫שהרשות תחזור לשלוט ברצועה‪ .‬בד בבד‪ ,‬קהיר פועלת לחסום מעורבות של שחקנים אחרים ברצועה‪ ,‬ובעיקר של יריבותיה קטר‪,‬‬

                                                                                                                       ‫טורקיה ואיראן‪.‬‬

                                                                                   ‫האתגרים המרכזיים לישראל‬

‫לישראל השפעה רבה על המערכת הפלסטינית‪ .‬פעולותיה מצביעות כי הלכה למעשה היא בחרה להחליש את הרשות הפלסטינית‬
‫ולהעלות ספקות ביחס להיותה "פרטנר" להסדר‪ ,‬הגם שהיא מקיימת עימה תיאום ביטחוני ומאפשרת לצה"ל חופש פעולה מבצעי‬
‫בגדה המערבית‪ .‬גישת ממשלת ישראל בעשור האחרון מצדדת במשיכת זמן ולמעשה דחיית הקמת מדינה פלסטינית ככל האפשר‪,‬‬
‫מתוך תפיסה כי "הזמן פועל לטובת ישראל"‪ .‬מול רצועת עזה‪ ,‬תכלית המדיניות היא לשמר את חמאס כישות שולטת (בשל היעדר‬
‫חלופה)‪ ,‬אך מוחלשת‪ ,‬מרסנת ומרוסנת‪ .‬בפועל‪ ,‬ישראל דוגלת במדיניות של בידול בין שני האזורים‪ ,‬ובאופן סמוי היא פועלת למנוע‬
‫את קידום הרעיון של פיוס בין הרשות לחמאס‪ .‬אסטרטגיה זו עשויה לתרום להגברת הכאוס‪ ,‬בעיקר אם ייווצר סחרור ביום שאחרי‬

                                                                                        ‫עבאס‪ ,‬ויחמירו בעיות היסוד של רצועת עזה‪.‬‬

‫זוהי שעה קשה לרעיון הלאומי הפלסטיני‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הרשות דבקה בפתרון שתי המדינות‪ ,‬ומנגד‪ ,‬בקרב צעירים פלסטינים גוברים‬
‫הקולות בעד הצגת סדר עדיפויות חדש‪ ,‬שיתמקד בזניחת רעיון שתי המדינות ובמקומו יאומץ עיקרון 'מדינת כל אזרחיה'‪ ,‬ויינתנו‬
‫זכויות אזרחיות שוות לפלסטינים במדינת ישראל‪ .‬קולות אלה עשויים להתחזק כתוצאה מהתממשות אחד התרחישים הבאים או‬
‫שילוב ביניהם ‪ -‬הרשות הפלסטינית תיקלע למאבקי ירושה ביום שאחרי עבאס‪ ,‬או למשבר כלכלי והומניטרי חמור; ישראל תקדם‬
‫מהלכי סיפוח בגדה המערבית‪ ,‬או שתפורסם תוכנית הנשיא טראמפ להסדר ישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬בלי התייחסות למדינה פלסטינית‪,‬‬

                                                                                       ‫באופן שכולל הכרה במהלכי סיפוח ישראליים‪.‬‬

‫חמאס צפוי להמשיך להוביל הפגנות נגד ישראל ולחולל תקריות אלימות באזור הגבול גם בשנת ‪ ,2020‬תוך ניסיונות להגיע להבנות‬
‫משופרות להסדרה‪ ,‬הכוללת את הסרת "המצור" ותוכניות לשיקום ובניית תשתיות ברצועה‪ ,‬בדגש על נמל ימי‪ ,‬בתמורה לכך יהיה‬
‫מוכן להפסקת אש ממושכת‪ .‬במתכונת הסדרה רחבה‪ ,‬ותמורת שחרור נרחב של אסירים מהכלא הישראלי‪ ,‬אפשר שיסכים להחזרת‬
‫גופות החיילים והאזרחים הישראלים שבידיו‪ .‬עם זאת‪ ,‬חמאס לא יוותר על פיתוח ושימור אמצעי המאבק שברשותו (מעפיפוני ורחפני‬
‫נפץ עד רקטות‪ ,‬כלי טיס בלתי מאוישים ומנהרות) ‪ -‬שתכליתם להרתיע את ישראל ממבצע צבאי ברצועה וכן להפעיל עליה לחץ‬
‫במסגרת המשא ומתן על הסדרה בתיווך מצרים‪ .‬בהקשר הזה‪ ,‬ניתן לפרש את חוסר נכונותו של חמאס לקחת חלק בסבב ההסלמה‬

                                                        ‫של נובמבר ‪ 2019‬למול הג'האד האסלאמי כמבטא את שאיפותיו להסדרה‪.‬‬

‫אם ישראל וחמאס לא יגיעו להבנות בדבר הפסקת אש ממושכת ויישמו אותן‪ ,‬תעלה הסבירות לעימות צבאי רחב היקף ברצועת עזה‬
‫שיהווה למעשה הסלמה בלתי רצויה ששני הצדדים אינם מעוניינים בה (בדומה ל'צוק איתן' בקיץ ‪ .)2014‬היעד הישראלי במבצע‬
‫צבאי שכזה יהיה פגיעה קשה בזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי עד כדי פירוקן‪ ,‬תוך שאיפה להותיר את הזרוע‬

                            ‫המדינית של חמאס ככתובת שלטונית מתפקדת‪ ,‬ולהימנע מתרחיש בו צה"ל נשאב לשליטה ברצועה‪.‬‬

‫בעוד שקיימת מוכנות צבאית של צה"ל למבצע נרחב ברצועה‪ ,‬לא ברור מהם מנגנוני הסיום של מהלך שכזה‪ .‬השאיפה הצה"לית‬

‫היא הוצאת כלל הכוחות מיד בתום המבצע‪ ,‬אולם שאלת ייצוב הרצועה ביום שאחרי‬

‫המבצע נותרת בעינה‪ .‬שני תרחישים סבירים במצב שכזה‪ :‬הראשון ‪ -‬הישג צבאי‬                ‫המצב הנוכחי מאפשר לישראל‬
‫ברור לישראל‪ ,‬שהשגתו תהיה כרוכה באבדות רבות‪ ,‬וסופו בגיבוש הסדרה דומה‬                ‫לקדם ארכיטקטורת יחסים גם‬
‫במהותה לזו שחמאס מוכן לה כיום; השני ‪ -‬מיטוט שלטון חמאס‪ ,‬במתכוון או שלא‪,‬‬            ‫ללא הסכם כולל‪ ,‬שתתבסס על‬
‫כך שיוותר ריק שלטוני ברצועה שיוביל לכאוס‪ ,‬או להחזרת השליטה הישראלית‬                ‫היפרדות מדינית‪ ,‬טריטוריאלית‬
                                                                                   ‫ודמוגרפית‪ ,‬ועל שלטון פלסטיני‬
                                                                    ‫על רצועת עזה‪.‬‬

                                ‫המלצות למדיניות הישראלית‬

‫הבעיה הפלסטינית הייתה ועודנה מונחת לפתחה של ישראל‪ .‬השלכות המצוקה‬                   ‫עצמאי ואפקטיבי בגדה‬
‫האסטרטגית במערכת הפלסטינית אינן לטובת ישראל‪ ,‬והן מעלות את הסבירות‬                  ‫המערבית‪ ,‬לצד מהלכי הסדרה‬
‫להסלמה הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית‪ .‬אולם‪ ,‬המצב הנוכחי מאפשר לישראל‬
‫לקדם ארכיטקטורת יחסים גם ללא הסכם כולל‪ ,‬שתתבסס על היפרדות מדינית‪,‬‬                          ‫מוגבלים ברצועת עזה‬

‫טריטוריאלית ודמוגרפית‪ ,‬ועל שלטון פלסטיני עצמאי ואפקטיבי בגדה המערכבית‪,‬‬

‫המערכת הפלסטינית ‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42