Page 30 - INSS 2019-2020
P. 30

‫בלבנון‪ ,‬לאחר משבר פוליטי ממושך הורכבה אומנם בראשית ‪ 2019‬ממשלה חדשה‪ ,‬אך היא התקשתה לקדם החלטות ולהוביל לשיפור‬
‫המצב הפנימי המחמיר (משבר כלכלי עמוק; היעדר תשתיות; אבטלה; שחיתות; ונוכחות מכבידה של פליטים סוריים)‪ .‬המצוקה‬
‫הגוברת של האוכלוסייה‪ ,‬בצד שיתוק המערכת הפוליטית‪ ,‬הובילו לפריצתה (‪ 17‬באוקטובר) הספונטנית של מחאה עממית רחבת‬
‫היקף‪ .‬מחאה זו נשאה אופי ייחודי ועל‪-‬עדתי והיא כוונה נגד כלל הגורמים המרכיבים את הממשלה (הן המחנה הסוני בהובלת ראש‬
‫הממשלה חרירי שהתפטר מתפקידו‪ ,‬והן המחנה הנוצרי‪-‬שיעי‪ ,‬שבו חברים הנשיא עון וגם חזבאללה כתנועה פוליטית)‪ .‬המפגינים‬
‫דורשים שינוי עמוק בשיטה הפוליטית ובאופי ההנהגה ואינם מסתפקים‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬בהתפטרות חרירי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬בעינה עומדת‬
‫האפשרות לקריסת המערכת הלבנונית ואף לגלישה למלחמת אזרחים נוספת‪ .‬חזבאללה אינו מעוניין בשינוי משום שהשיטה הנוכחית‬
‫משרתת אותו‪ ,‬ובכל מקרה צפוי כי גם בתרחישי שינוי ישמר את עצמאותו ואת השפעתו הגוברת על תהליכי קבלת ההחלטות בלבנון‪.‬‬

                                                                   ‫משמעויות והמלצות לישראל‬

‫בשנים האחרונות ניתן למנות הישגים רבים לישראל בזירה הצפונית‪ ,‬בעקבות פעילות התקפית נמרצת עם יעילות מבצעית מרשימה‬
‫במסגרת המערכה שבין המלחמות‪ ,‬שבמהלכה ישראל הצליחה גם להימנע ממלחמה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמה האסטרטגית ישראל לא‬

    ‫מנעה את המשך התבססות איראן בזירה הצפונית ואת בניית "מכונת המלחמה האיראנית" בסוריה‪ ,‬בלבנון ובמערב עיראק‪.‬‬

                                                                             ‫המב"מ הישראלית‬

‫ב‪ 2020-‬צפויה איראן להמשיך בהתבססותה ולהעמיקה במערך החברתי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬כלכלי ותשתיתי בסוריה‪ .‬איראן גם מקדמת‬
‫יכולות התקפיות לפגיעה בעומק ישראל מהמרחב הסורי וייתכן שגם מזה העיראקי‪ ,‬תוך אימוץ מדיניות תגובה חדשה לפעילות‬
‫הישראלית‪ .‬לפיכך ישראל נדרשת לשפר את מוכנותה נגד התקפת טילים‪ ,‬טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים איראניים‪ .‬בהקשר זה‬
‫הומחשה הפעלתנות האיראנית וגם יכולותיה המבצעיות הגבוהות בתקיפת מתקני הדלק בערב הסעודית‪ ,‬ובניסיונות לשגר לעבר‬
‫ישראל רקטות ורחפנים מסוריה‪ .‬לפיכך גדל הפוטנציאל להסלמה בין ישראל לאיראן ושלוחיה‪ ,‬גם בעקבות חיסול סולימאני‪ ,‬במרחב‬

                                                                                                                      ‫הסורי והעיראקי‪.‬‬
‫דינמיקה זו מחדדת את האתגר הישראלי בניהול "המערכה המתמשכת מתחת לסף המלחמה" נגד ההתבססות האיראנית בזירה‬
‫הצפונית‪ ,‬ואת הצורך בתיאום עם ארצות הברית‪ .‬ב‪ 2020-‬נראה שישראל תתקשה לשלוט במדרגות ההסלמה‪ ,‬מכיוון שהאויב למד‬
‫את יכולות צה"ל ומשפר את התגוננותו‪ ,‬תוך בניית יכולות תגובה התקפיות‪ .‬מומלץ לישראל לחזור למדיניות העמימות‪ ,‬להפעיל‬
‫יותר יכולות סמויות ולהימנע מהתרברבות במבצעיה בזירה הצפונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שתתערער היציבות בסוריה‪ ,‬עלולה רוסיה להטיל‬

                                                                                  ‫על ישראל מגבלות על חופש הפעולה בשמי סוריה‪.‬‬
‫על ישראל לבחון מחדש את מדיניות אי‪-‬ההתערבות במלחמת האזרחים בסוריה‪ .‬יכולת הפגיעה של ישראל במשטר אסד היוותה מנוף‬
‫השפעה‪ ,‬בעיקר כלפי רוסיה‪ ,‬שאפשר לה לפעול במרחב הסורי נגד איראן ושלוחיה‪ .‬אך מדיניות זו גם הביאה להכרה לא פורמלית‬
‫במשטר אסד כמנצח במלחמת האזרחים‪ .‬המערכה המתמשכת וכוח ההיזק הישראלי מוכוונים‪ ,‬עד כה ללא הצלחה‪ ,‬להכשיר את‬
‫הקרקע למהלך מדיני משלים שיביא לדחיקת היכולות האיראניות המאיימות מסוריה‪ ,‬אם באמצעות לחץ של מוסקבה על טהראן‬

                                    ‫ואם בעקבות הבנה של הנשיא אסד שהפעילות האיראנית בסוריה גובה ממנו מחירים גבוהים‪.‬‬
‫חיסול סולימאני הוביל לתגבור הכוחות האמריקאים במרחב‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהמשך יכולה להיווצר דינמיקה שתביא להאצת יציאת‬
‫הכוחות האמריקאים מעיראק וממזרח סוריה‪ .‬התפתחות זאת תעניק בפועל ניצחון לשלוש יריבותיה של ארצות הברית בתחרות‬
‫על עיצוב המרחב הסורי‪ :‬רוסיה‪ ,‬איראן ומשטר אסד‪ ,‬שיזכו באחיזה של ממש בצפון‪-‬מזרח סוריה‪ .‬נוסף על כך תיתכן צמיחה מחדש‬

                              ‫של ארגון דאע"ש‪ ,‬על אף ההישג המבצעי והמורלי הטמון בחיסולו של מנהיגו‪ ,‬אבו בכר אל‪-‬בגדאדי‪.‬‬

                                                                       ‫‪ 30‬הערכה אסטרטגית לישראל ‪2020-2019‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35