Page 26 - INSS 2019-2020
P. 26
הפעילות האזורית
במהלך 2019נמשכה פעילות ההתבססות האיראנית בסוריה ,בעיראק ,בלבנון ובתימן -במטרה להעמיק את השפעתה ,לצמצם
את ההשפעה האמריקאית ,ולייצר בסיסי פעולה פוטנציאליים לפגיעה בישראל ובערב הסעודית; כחלק מיצירת הרתעה .איראן
נשענת לצורך פעילות זו על גורמים מקומיים המאפשרים לה חופש פעולה (שאינו רק צבאי) -בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון
והמשטר הסורי ,וכן המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק ובלבנון והחות'ים בתימן .גם בזירה הפלסטינית נמשכת התמיכה
האיראנית בג'האד האסלאמי ובחמאס ,המתבטאת במימון ובמתן ידע טכנולוגי לייצור רקטות וטילים.
עיראק היא נכס אסטרטגי עבור איראן – לאור הגבול המשותף הארוך שבין שתי המדינות ,היותה של עיראק גשר יבשתי ואווירי לסוריה
וללבנון ,האתרים הקדושים לשיעה בנג'ף ובכרבלאא' ,והקשרים ההיסטוריים בין חלקים בעדה השיעית לבין גורמים באיראן .כל זאת,
כשברקע עומדת השאיפה האיראנית להמשיך לכרסם בהשפעה האמריקאית ולהביא לסיום הנוכחות האמריקאית בעיראק .אולם,
ביקורת ציבורית גוברת על הממשלה העיראקית והזיהוי שלה עם איראן יצרו תסיסה שמאיימת לפגוע בהישגי טהראן -שהשקיעה
מאמץ מיוחד ליצירת השפעה כלכלית ,תרבותית ,דתית וביטחונית בעיראק .הסנטימנט האנטי-איראני שמלווה את המחאות
בעיראק והסיכון שהן מציבות לאינטרסים של טהראן מחזקים את המוטיבציה של איראן ובעלי בריתה מקרב המילציות השיעיות
לפעול בנחישות כדי להביא לסיומן.
חיסול סולימאני לא יביא לשינוי מהותי באסטרטגיה האזורית הכוללת של איראן אבל בהחלט מציב אתגר ליכולתה ליישם ולממש
את יעדיה .איראן וארצות הברית בוחנות אפוא את צעדיהן .הדילמה האיראנית היא בין הצורך להגיב בעוצמה (ישירות או באמצעות
שלוחיה) כנגד מטרות אמריקאיות לבין החשש מתגובה אמריקאית עוצמתית .לפיכך ,אפשרית גם פעולה כנגד בעלות בריתה של
ארצות הברית במזרח התיכון.
בנסיבות אלו נכון להתכונן למגוון תרחישים אפשריים :הסלמה של האירועים עד לעימות רחב היקף בין ארצות הברית לאיראן ,שבו
יכולה גם ישראל להיות מעורבת; המשך התכתשות בין איראן לארצות הברית במאפייני התקופה האחרונה; או אף דחיית התגובה
האיראנית למועד מאוחר יותר כשהכוננות של ארצות הברית ובעלות בריתה תפחת.
סוריה הפכה למוקד פעילות צבאית חריגה במאפייניה של איראן – על רקע המלחמה שאיימה לחסל את שלטונו של בשאר אסד ,בעל
הברית החשוב של איראן .הנוכחות האיראנית יצרה חיכוך חריף עם ישראל ,שהגבירה את פעילותה הצבאית לפגיעה בהתבססות
האיראנית .הזירה הסורית תמשיך להוות פוטנציאל להסלמה בעימות בין ישראל לאיראן ,שעלול להתרחב ,אף שלשני הצדדים
אין עניין בעימות רחב היקף או במלחמה .במקביל משקיעה איראן בהרחבת תחומי שיתוף הפעולה עם סוריה :לצד המשך שיתוף
הפעולה הצבאי והחתימה על הסכמים צבאיים ,הכוללים הפעלת חלקים מנמל לאד'קיה ,ולצד הפרויקטים בתחום המחקר והפיתוח
המתקיימים על אדמת סוריה בסיוע התעשייה הצבאית הסורית -ניכר מאמץ להעמקת המעורבות גם בנושאי כלכלה ,חינוך ותרבות.
איראן רושמת לעצמה הישגים גם בתימן :הניצחונות של החות'ים; צמצום המעורבות הצבאית של איחוד האמירויות ,שהובילה
לחיכוכים בינה לבין ערב הסעודית; והלחצים על ערב הסעודית עצמה ,בעיקר בקונגרס האמריקאי ,על רקע סוגיות של הפרת
זכויות אדם במסגרת המערכה בתימן .האיראנים הפכו בפועל לשושביני הסדר עתידי בתימן (תהליך שבו מעורב גם האו"ם) ,זאת
באמצעות יצירת "מעטפת דיפלומטית" לחות'ים .הסדר זה יבטיח את מעמדם של החות'ים עצמם ,ודרכם את השפעתה של איראן.
המשמעות הראשונה לישראל -איראן ממשיכה לתחזק את נכסיה באזור ואף רשמה מספר הישגים ,לצד קשיים שהתגלו בעיראק
ובלבנון ובפיתוח פרויקט דיוק הטילים (והאתגר לאחר חיסול סולימאני) .איראן מתכוונת להישאר בסוריה ובונה תשתיות צבאיות,
פוליטיות ,כלכליות וחברתיות -שיבטיחו את השפעתה על
המתרחש בסוריה לטווח ארוך .היא גם הצליחה לבסס שיתוף
פעולה עם רוסיה במרחב הסורי ,למרות חילוקי הדעות והתחרות
ביניהן על השפעה במרחב.
Nazanin Tabatabaee / WANA via REUTERS המשמעות השנייה -ארגז הכלים הישראלי מתבסס בעיקר
על פעילות קינטית המוגבלת להתבססות הצבאית האיראנית
מהומות הדלק באיראן בנובמבר .2019ביטוי למצוקות נמשכות ותהליכי עומק ולהפצת הידע ,הטכנולוגיה ואמצעי הלחימה מאיראן לזירות
כלכליים-חברתיים ,שדוכא ביד קשה וביעילות על ידי המשטר. השונות (סוריה ,עיראק ,לבנון ,תימן ורצועת עזה) .ישראל גם
פועלת במישור הדיפלומטי כדי "להשחיר" את איראן ולצמצם
את חופש הפעולה שלה ,אולם הפעילות הישראלית לא מתמודדת
עם היבטי העוצמה הרכה והמרכיבים האזרחיים/כלכליים
שבאמצעותם מנסה איראן להגביר את השפעתה ,והיא ברובה
תגובתית למדיניות ולפעילות האיראנית .עקב כך ,היא מרחיבה
את המערכה מול איראן לזירות נוספות חדשות.
26הערכה אסטרטגית לישראל 2020-2019
