Page 18 - Tosca
P. 18
דבר הבימאית
האופרה טוסקה היא אופרה יצרית ,אלימה ,מוטרפת אך גם פיוטית ,מרגשת ומלאת אהבה .הדמויות הראשיות נמצאות כמעט
תמיד במצבי קיצון; קינאה ,תשוקה ,שינאה ואהבה המתערבבים במערבולת אדירה ללא גבולות המשאירה את המאזין במתח
אין סופי .מבחינה דרמטית קיימים שני מישורים :המישור הפוליטי העוסק במאבק על אופי המדינה ,הקונפליקט בין עולם חדש
וישן ,שאיפת האדם לצדק וחרות הנרמסת על ידי בעלי השררה ומנגד ניצב ומהדהד סיפור של אהבה אדירה .ניתן לראות
בסיפור האהבה הזה בעצם רקע למאבק הפוליטי ,למאבק במשטר ,בעולם שבו יש הכרח בבחירת צד ולקיחת אחריות על
העתיד וגורל החברה .כמה טוסקה רלוונטית היום ותמיד .לעולם דת ,אידאולוגיות ופחד ישרתו את אלה הרוצים לשלוט בהמונים.
ההפקה שלנו תציג עולם הרוס ,מנופץ ,קרקע פוריה לשלטון מחשבות כוחני המיוצג על ידי סקרפיה ואנשיו שבו אפילו אנשי הדת והילדים
מגויסים לצרכי ריגול והלשנה .מול המשטר האפל ניצבים המהפכנים אנג'לוטי וקאוארדוסי הנרדפים על ידי המשטר .טוסקה הזמרת,
האמנית ,מתחילה את האופרה כשהמציאות שלה מעין מרחפת מעל הריסות המציאות הקיימת כשכל גופה והוויתה הם אהבה למריו
קברדוסי אך המציאות מכה בפניה והיא נאלצת לבחור צד ומקריבה את כל מה שהאמינה בו עד כה ,בעיקר את הצד המאמין ,הנותן
והמעניק .כדי לשרוד טוסקה הופכת בעצמה לסקרפיה ,אלימה ומוטרפת .כל העולם שהכירה נרמס לחלוטין במערכה שנייה על ידי אכזריותו
של סקרפיה .סקרפיה הוא הכוח ,הניצול ,גבר שחי מכל הבחינות בקצה הנורמליות ,גבר השואב את כוחו ונשימתו מהאנשים סביבו.
בחרתי לצבוע את סקרפיה בצבעים רבים; הכוח שעיור אותו ,התשוקה שהטריפה אותו אך גם הרגש שהציף אותו ,עדינות ואכזריות
במחול מטורף זה לצד זה .בתוך העולם ההרוס ,המפורר והמוטרף ניצבת האישה שמנסה להדביק את החתיכות ,לרפא את עצמה ,את
העולם ואת האמונה (בדמות המדונה המנופצת) אך המציאות אינה מאפשרת זאת .כל הדמויות הראשיות בטוסקה מתות; כמה ייאוש,
כמה כאב ,האם לא ניתן לתקן? לרפא? להחלים?
צילום :באדיבות מאיה מידר מורן